פרופ' מיכל קובו

התקן תוך רחמי הוא מאמצעי המניעה היעילים והבטוחים ביותר. יעילות ההתקן במניעת הריון עומדת על כמעט 100% ( 99% ) ותלויה בסוג ההתקן. ההתקן נחשב לאמצעי מניעה מאד נוח ופופולרי בשוק. ישנם שני סוגי התקנים עיקריים – התקן נחושת והתקן הורמונלי המכיל פרוגסטרון.
התקן נחושת (לרוב בצורת האות T) משחרר יוני נחושת בחלל הרחם, בעלי השפעה על הזרע ומניעת הפריה. תיתכן השפעה על רירית הרחם שגם היא מפריעה לפעילות ותנועתיות של הזרע לכוון החצוצרה.
התקן הורמונלי (גם בצורת T) מפריש הורמון הנקרא לנובורגסטרל, בכמות נמוכה ומבוקרת בחלל הרחם. הפרשה זו גורמת לעיבוי ריר צוואר הרחם לכזה שמונע מעבר זרעונים מהנרתיק לחלל הרחם, ומפריע להפרית הביצית. בנוסף, הפרשת ההורמון לחלל הרחם גורמת לדיכוי צמיחת רירית הרחם שהופכת להיות דקה, מצב המונע השתרשות של העובר. לעיתים, ההתקן גורם לדיכוי של הביוץ. בעבודות שונות הראו כי עיקר פעולתו של ההתקן ההורמונלי הוא במניעת הפריה ופחות במניעת השתרשות.
לאחרונה הצטרף סוג נוסף של התקן. לא הורמונלי. שצורתו כדורית והוא מתאים את עצמו למבנה התלת מימדי של חלל הרחם.

אין לי מידע של אחוזים מדוייקים, אבל בישראל בקרב הצעירות אמצעי המניעה השכיח באופן בולט הוא גלולות. בקרב הנשים המבוגרות יותר יש שימוש שכיח בהתקנים מכל הסוגים. 

תקופת ההסתגלות משתנה מאישה לאישה ונמשכת בממוצע 2-3 חודשים. לחלק מהנשים אין כלל תקופת הסתגלות. תתכנה תופעות לוואי, כדוגמת: כאבי בטן לסירוגין, הגברת כמות או משך הדימום הווסתי ( עם התקן הנחושת)  או הכתמות דמיות קלות במהלך החודש או דימומים בין ווסתיים ( עם ההתקן ההורמונלי). חלק מהנשים המשתמשות בהתקן הורמונלי יחוו הפחתה משמעותית בכמות הדימום הווסתי עד להיעלמות הווסת.
במקרים קיצוניים ונדירים יכולים להופיע כאבי בטן חזקים, דימום מסיבי, התכווצוית או חום,  ואפילו לעיתים נדירות תיתכן פרפורציה של הרחם המתרחשת לרוב בעת ההתקנה. כל המצבים הללו מחייבים פנייה מיידית לצורך בדיקה וטיפול. 

את ההתקן צריך להחליף אחת לשלוש עד חמש שנים, כתלות בסוג ההתקן. כמובן שניתן להוציאו מוקדם יותר במידת הצורך או הרצון של האישה להרות.

בעקבות התפתחות "עולם אמצעי המניעה" ושדרוג ההתקנים, כולל הקטנת מימדיו הפיזיים של ההתקן,  יש כיום נטייה הולכת ועולה להמליץ על השימוש בהתקן.
כתוצאה מכך קיימת ירידה בגיל הממוצע של שימוש בהתקן תוך רחמי.  לצד מחקרים רבים בשנים האחרונות שהפריכו מיתוסים שגויים הקשורים לבטיחות ההתקן בשימוש בנשים צעירות ונשים שטרם ילדו.
יחד עם זאת למרות ההמלצה, בישראל מדובר בשלב זה רק באחוזים בודדים שישתמשו בהתקן, בגלל חששות של הרופאים, ניסיון קטן להתקנת ההתקן אצל נשים שמעולם לא ילדו, לצד חששות של הנשים הצעירות עצמן.

חשוב לדעת  כי יש אחוז קטן מהנשים שלהן לא מומלץ להשתמש בהתקן תוך רחמי בשל שיקולים רפואיים ספציפיים (למשל נטיה לדלקות ברחם, הריון חוץ רחמי בעבר ועוד). כמו כן חשוב לזכור כי ההתקן אינו מגן כלל מפני הדבקות במחלות מין. 

הזמן המומלץ להחדרת התקן תוך רחמי הוא בזמן הדימום הווסתי, מאחר וצוואר הרחם פעור מעט בזמן הדימום ולכן ההתקנה גורמת לפחות כאב. אבל, ניתן להכניס את ההתקן לחלל הרחם בכל שלב כל עוד יודעים בוודאות שהאישה לא הרה.